סוגיית חלוקת הרכוש מהווה אחת מן המחלוקות המורכבות והמעוררות אמוציות בהליך הגירושין, בשל השלכותיה על עתידם הכלכלי של בני הזוג והילדים.
בני זוג שנישאו עד לשנת 1973- תחול עליהם חזקת השיתוף. ההלכה קבעה כי כל מה שצברו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים, בין אם נרשם על שם אחד הצדדים ובין אם לא, הרי שהוא שייך לשני הצדדים ויחולק באופן שווה.
לעומת זאת, בני זוג אשר נישאו לאחר שנת 1973, כפופים לחוק יחסי ממון התשל"ג – 1973. החוק קובע כי פירוק נכסיהם של בני זוג יעשה באמצעות תביעה לפירוק נכסים בחלוקה שוויונית של הרכוש המשותף אשר נצבר מיום הנישואין ועד למועד הקרע בין הצדדים. הנכסים ברי איזון הם: נכסי נדל"ן, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות ופנסיה. כמובן שיתכנו החרגות הכוללות מתנות, נזקי גוף, ירושות או הסכם ממון הקובע חלוקה אחרת – הכל בהתאם לנסיבות.
לעיתים תתאפשר חלוקה בלתי שיוויונית בין בני זוג במקרים של בגידה, אלימות במשפחה ופערי שכר.
בג"ץ 8206/14 קבע כי לערכאות השיפוטיות סמכות על פי סעיף 8 ( 2) לשיקול דעת עצמאי.
ניתן להסיק מכך כי על מנת לשמור על זכויות הלקוח ולהבטיח קיום כלכלי ראוי ,חשוב מאוד שתהיו מיוצגים על ידי עורך דין מומחה ומנוסה המכיר את סוגית חלוקת הרכוש על כל היבטיה, ויפעל לשמירה אופטימאלית של זכויותיכם הכספיות.
